שערי ריבית בנקים מרכזיים



 

 

הבנק של אנגליה

כצפוי, לאחר יומיים של דיונים שהגיעו לסיומם ב-2 באוגוסט, הכריזה הוועדה למדיניות מוניטרית בבנק המרכזי של אנגליה על הותרת שיעור הריבית על כנה בשיעור של 5.75%. אישור המהלך לא היווה הפתעה לא לכלכלנים ולא לפעילים בשוק מאחר והבנק המרכזי ביצע העלאת ריבית בשיעור של 0.25% במפגש הקודם ב-5 ביולי. רובם האמינו שמשך הזמן הקצר בין שתי הפגישות לא אפשר להעריך את מלוא ההשפעה של הייקור הקודם בריבית על הנתונים הכלכליים. ואכן, כאשר שיחרר הבנק המרכזי את הצהרתו הוא חשף כי יחד עם ההחלטה להעלות את הריבית ביולי, ימתין הבנק לתחזיות חדשות בנוגע לאינפלציה ולצמיחה טרם יבצע שינוי במדיניות המוניטרית. ובדרך לפרסום דוח האינפלציה, הנתונים הכלכליים הלוחצים על קובעי המדיניות עולים בקנה אחד עם הצהרותיהם הנציות. למרות ששוקי ההון בבריטניה (ולמעשה ברוב המוקדים הכלכליים העיקריים) דיווחו על ירידות שערים עקב שנאת סיכון גלובלית, הנתונים העדכניים מראים צמיחה נצית ויציבה המהווה קרקע פורייה לאינפלציה. הכלכלה אף צמחה בשיעור של 0.8% במהלך הרבעון השני. באותו הזמן, נתונים מהמגזר הצרכני הראו על המשך

הצמיחה במהלך החודשים שיבואו. שיעור האבטלה ביוני נפל לשפל של שנתיים, בעוד שהשכר ממשיך לנוע בפזיזות מעלה. באופן דומה האינפלציה נצבעה בצבעי הנץ. בעוד שהצרכנים הצליחו לעמוד בתנאי המשכנתא הגבוהים ובפני מחירי האנרגיה, היצרנים אפשרו לעצמם לבצע עליית מחירים. למעשה, האינפלציה שנמדדה ביולי במגזר היצרני הגיעה לשיעור שיא. גם מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות לאחר שהוא צלח כבר 14 חודשים כשהוא נמצא מעל ליעד אותו קבע הבנק המרכזי על שיעור של 2.0%.

בעוד שפרק הזמן שהוביל להחלטה שהתקבלה על ידי ה-BoE להעלאת את שיעור הריבית ביולי היה בעל גוון נצי, הנתונים הכלכליים מעלים תמונה חשודה יותר. למרות שהאינפלציה ניצבת מעל לתחום היעד כבר מעל לשנה, המספרים בהחלט מראים סימנים המעידים על כך שהיא קרובה לשיעור שיא ממנו אפשר רק לרדת. מאז שבחודש מרץ האמיר מדד המחירים לצרכן לשיא של 10 שנים בשיעור של 3.1%, הפרסום השנתי של נתוני המדד רשם צינון לשיעור שפיר של 2.4%. נראה כי הדוח הרבעוני מכיר בנתונים אלו לאור התחזיות שהציבו קובעי המדיניות בדבר נסיגה ממגמת האינפלציה וממגמת הגידול במחירים ולבסוף חזרה ליעד הצמיחה עד שנת 2009. עם זאת, לפי שעה הדבר עשוי לקרות במהירות גבוהה יותר מכפי שפקידי הבנק צופים. בדוח העדכני ביותר בנושא השכר, שיעור הצמיחה של השכר הממוצע במשק ירד לקצב של 3.3% - זהו הקצב הנמוך ביותר מזה 4 שנים. בעוד שלכשעצמו נראה כי קצב בשיעור כזה הוא נתון מעודד, ייתכן ואין בו לבדו כדי להתגבר על כמה מהבעיות היסודיות עמן אנו נאלצים להתמודד כבר מספר חודשים. רמתו של החוב במגזר הצרכני היא אחת מבעיות אלה. בשנה החולפת הבריטים לקחו על עצמם הלוואות בשיעור שיא ובזאת חשפו עצמם יותר ויותר – מבעד לצינורות הרגילים של האשראי, ההלוואות לרכב והמשכנתאות – לעליות בשיעור הריבית.

עם זאת ייתכן שהאיום שלעת עתה לוחץ יותר על האינפלציה והצמיחה הוא המהומה האחרונה בקרב שוקי ההון הגלובליים. בתחילתו של חודש אוגוסט, החלו לצוץ סימנים המרמזים על כך שהבעיות בשוק הדיור בארה"ב לא יישארו בתחום המשכנתאות בלבד. כאשר מספר קרנות גידור מכובדות ומספר בנקים גדולים באירופה ובמדינות אחרות דיווחו על בעיות שניתן להתחקות אחריהן עד לשוק ה-subprime, חברות ומשקיעים הגיבו מייד בנטישת נכסיהם הנושאים סיכון גבוה מדי. אמנם ההיקף הכולל של הנזק טרם ידוע – וגם אם התיקון בשווקים הפיננסיים הסתיים – הבעיות עלולות לדחות בקלות את העלאת הריבית מצדו של ה-BoE. עם הצלילה בשוק המניות בבריטניה, הצרכנים מסוגלים לראות את ערכו של תיק המניות שלהם הולך ומתנדף, ובאותה קלות עלולים להתפוגג האופטימיות והרגלי הצריכה המאפיינים אותם בימים אלה. מכיוון המגזר העסקי, הנפילה במחירי המניות והעלייה בעלויות ההלוואות עלולים לדלל את אפיקי ההשקעה. ושוב, השיעור הגבוה של החוב נותר הגורם הבלתי-יציב ביותר. במידה ושיעורי הצריכה יתגברו, הרי שגם בבריטניה עלולה להתפרץ המגפה שפשתה בארה"ב עקב אי-היכולת של לווים לעמוד בחובותיהם.

את הצהרות הבנק של אנגליה ניתן למצוא ב –

http://www.bankofengland.co.uk/monetarypolicy/decisions.htm





הבנק המרכזי של אוסטרליה

לראשונה מאז חודש נובמבר דאשתקד, החליטו קובעי המדיניות המוניטרית בבנק המרכזי לשנות את שיעור הריבית. הבנק המרכזי של אוסטרליה, בניצוחו של הנגיד גלן סטיבנס, העלה את הריבית בשיעור של 0.25% לרמת שיא מזה 11 שנה העומדת על שיעור של 6.50%. ההחלטה להעלות את הריבית לא נתקלה בקשיים רבים לאור הקצב העקבי של הצמיחה הכלכלית ואיום האינפלציה. סבב הדוחות הרבעוניים האחרון בנוגע לאינפלציה הראה כי בעוד שהמחירים הראשיים רשמו הצטננות, מחירי הליבה נותרו יציבים מעט מתחת לשיא התקופתי שנקבע בשלהי שנת 2006 על שיעור של 2.9%, כך שהאיום בדבר האמרה פתאומית במחירים נותר בעינו. קובעי המדיניות ציטטו מספר גורמים אפשריים לחזרתה של האינפלציה וביניהם מגבלות קיבולת, עליה במחירי הסחורות וההוצאות המוגברות בקרב משקי הבית. מתוך אלו, ההוצאות הן בהחלט אחת הבעיות העיקריות הלוחצות על הכלכלה. אמנם התרומה למחזור הרווחים מתפרשת על פני כלל המגזרים בכלכלה, אולם הצרכנים הם אלו המושכים את העגלה. שיעור המכירות הקמעונאיות ביוני עלה בשיעור של 1.4%, השיעור הגבוה ביותר מזה שנתיים. גורם המעודד את הגישה הבזבזנית הוא שיעור המועסקים הגדול, הבא לידי ביטוי במגמת העלייה של השכר ובשיעור אבטלה הנושק לשיא שלילי שנקבע לפני 33 שנה. נתון פחות מדאיג, אך בוודאי יותר מפתיע, הוא חוסנם של האמון והרווחיות העסקיים. הסקר שהתבצע על ידי הבנק הלאומי לאוסטרליה (NAB) למדידת תחזיות העסקים המובילים את כלכלת אוסטרליה חשף כי ברבעון השני נרשמו נתוני שיא במדד אמון העסקים, זאת למרות ההוצאות על הלוואות והשפעתו של המטבע האוסטרלי החזק.

מצד שני, על אף שהבנק המרכזי העלה כצפוי את שיעור הריבית, ההצהרה שליוותה את ההחלטה הייתה חסרה להפליא. תיאורם של קובעי המדיניות את שיקוליהם להעלאת הריבית התאפיין בפירוט התנאים שהביאו להחלטה על הריבית, אולם החסיר את התחזיות על המגמות לבוא. קרוב לוודאי שהסיבה לפרשנות החסרה היא סמיכותו של מועד הפרסום הרבעוני הנוגע למדיניות המוניטרית. עם זאת, כמה אומדנים כבר מגבשים את הצפי בנוגע לתחזיות הבנק המרכזי. בנוגע לאינפלציה, נתוני הליבה של מדד המחירים לצרכן הם המקור ממנו שואבת ההשקפה הנצית. נתוני המדד המרכזיים רשמו ברבעון השני את הרמה הנמוכה מזה שלוש שנים העומדת כעת על 2.1% - הרמה הנוכחית לוחצת על הגבול התחתון של טווח היעד אותו הציב הבנק המרכזי על שיעור של 2%-3%. לא כל שכן, הגורמים הלוחצים את האינפלציה מלמעלה ציננו את הצורך בהעלאה נוספת של הריבית. הדוח השנתי של מדד המכירים ליצרן הראה גם הוא את הרמה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים כשהראה קריאת שפל של 2.3% בנתוני הרבעון השני. גם מחוץ לעולם האינפלציה קיימים גורמים המסתכמים יחדיו בצינון הצורך להעלאה בריבית. ייתכן וההוצאות במגזר הצרכני מגיעות לרמת פסגה ממנה הם יכולים רק לרדת. למרות שחל גידול במכירות הקמעונאיות ביוני, הרי שלמעשה ברבעון השני כולו חלה ירידה בשיעור של 0.2%. זוהי הנפילה הגדולה ביותר מזה 7 שנים. ומהזוית הפוליטית, בחירות כלליות חייבות להיערך עד תום ינואר; והאינפלציה תהווה נקודה קריטית בתוצאות הבחירות. בעת כניסתו לתפקיד הבטיח ראש הממשלה ג´ון הווארד בחגיגיות כי שיעור הריבית בתקופת כהונתו לא יהיה כה גבוה כפי שהיה בתקופת שלטונה של מפלגת הלייבור. כעת הריבית עומדת על שיעור של 6.50% - שיעור הזהה לשיעור הריבית עת כניסתו לתפקיד. מאחר וכבר כעת אהדתו בקרב הציבור פגומה, סביר להניח כי הוא ילחץ על הנגיד סטיבנס להשהות העלאה נוספת בריבית על מנת לשפר את סיכוייו בבחירות.

את הצהרות הבנק המרכזי של אוסטרליה בדבר השינויים במדיניות המוניטרית ניתן למצוא ב : http://www.rba.gov.au/


הבנק של קנדה

בפעם הראשונה מזה יותר משנה הבנק של קנדה התרחק מעמדתו הניטרלית לגבי המדיניות המוניטרית. קבוצת המדינות שלו לא הפתיעה רבים כאשר הצביעה ב-10 ליולי לטובת העלאת ריבית ההלוואה המיידית ב-25 נקודות בסיס, ל-4.50 אחוז. מבחינה היסטורית זוהי רמתו הגבוהה ביותר של שער הלוואת הבנצ´מרק מזה יותר מ-6 שנים. התשואה ראשית של קנדה היא כעת רק 75 נקודות בסיס מתחת לזו המוצעת בארה"ב, ו-50 נקודות בסיס מעל שער הריבית האירופאי הראשי. אולם למרות יחסים מרשימים אלה, השוק היה כבר מוכן היטב עבור תוצאה שוורית שכזו. היומן הכלכלי הקנדי התנהג כמו תלמיד למופת. הצמיחה הובילה עם קצב בתרחבות שנתי של 3.7 אחוזים, המהיר ביותר מאז הרבעון השלישי של 2005. התורמים למהלך נכבד שכזה של התחזקות הכלכלה הגיעו מרוב המגזרים. הצרכנים הקנדיים הו המפתח למומנטום השוורי. עם שיעור האבטלה השרוי בשפל של 3 עשורים מזה 5 חודשים בקציפות, האופטימיות עלתה והארנקים נפתחו. רמת האמון וההוצאות הליברליות העלו את הביקוש לפריטי big ticket, במיוחד דיור. אם נרחיק מעבר להישג ידו של הצרכן הקנדי הממוצע, עדיין ניתן לזהות בקלות צמיחה. הפעילות העסקית, כפי שנמדדה על ידי מדד המחירים ליצרן Ivey, רשמה ביוני שיא של 13 חודשים. זאת ועוד, הזמנות הייצור רשמו שיא של 7 שנים, בעוד הביקוש מחו"ל היה חזק במידה שווה, על אף רמתו של המטבע.

בעוד הכלכלה משתפרת, הדלק לצמיחה הבעיר את להבות האינפלציה. לחצי מחירים ברמת הצרכן נסחפו בזרם החזק של המגמה הטמונה. בעוד רישום מדד המחירים לצרכן הראשי רק ירד כעת משיא של שנה, נתון הליבה הוצג לאחרונה בשיא של 4 שנים, 2.5 אחוז. כל הנתונים האחרונים עובדו על ידי בנקאים מרכזיים אל תוך תחזיות מבטיחות עבור הכלכלנים וסוחרי המטבע. עם האצת נתן הליבה נציגי הבנק הקנדי המרכזי התאימו את תחזיותיהם לצמיחת המחיר לשיעור שהוא ´מעט גבוה יותר ועקבי יותר´ מאשר נצפה דו"ח המדיניות המוניטרית מאפריל. בו בעת תחזיות הצמיחה עלו מקצב של 2.2 אחוז עבור 2007 ל-2.5 אחוז. אך למרות המפנה בתחזיות לטווח הקרוב, העלאת הריבית הבאה נראית כמי שעשויה להיות שגויה במידת מה. מצד כלכלני התחזיות הרשמיים עצמם, התחזית לטווח הרחוק השתנתה מעט, או למעשה לרעה. התחזית לביצועים הכלכליים במהלך 2008 ו-2009 למעשה הונמכה ב-2.5 אחוז. יתר על כן, קנדים רבים יהיו חריפים כנגד העלאת ריבית נוספת. לקראת פגישת המדיניות ביולי היצואנים והאיגודים הפגינו מול הבנק המרכזי לטובת דחיית העלאת הריבית. לא סביר כי הנציגים הרשמיים יתעלמו שוב מקריאות כאלו. לבסוף, העדות המשכנעת ביותר לנסיגה למהלך נייטרלי היתה ההצרה שליוותה את ההחלטה להעלאה. בהשוואה למה שקדם לישיבה ביולי, הצהרה זו כבר אינה טוענת כי יתכן ויידרש צמצום ב"טווח הקרוב" על מנת להאט את האינפלציה. כעת המילים ´טווח קרוב´ הוסרו, בעוד ´מתון´ הוספה.

פרסומים לעיתונות של הבנק הקנדי המרכזי לגבי שינויי מדיניות מוניטרית ניתן למצוא ב-

http://www.bankofcanada.ca/en/monetary/target.html


הבנק המרכזי של ניו זילנד

ב-26 ליולי הכריז נשיא הבנק המרכזי של ניו זילנד, אלן בולרד, על העלאת שער הריבית הרביעית ברציפות. 25 נקודות הבסיס הנוספות הביאו את ריבית ההלוואה היומית לאחוז מרשים של 8.25 – השני ביותר מקרב מדינות בעלות כלכלה הנקראת מפותחת, ושיא של 9 שנים בפני עצמו. על אף שציפיות השוק והכלכלנים כלפי החלטת המדיניות היו מתואמות, נטייתו הנצית העקשנית של הבנק המרכזי גוררת תלונות רבות מצד התומכים והמתנגדים למחזור חדש של עליית ריבית. האקדמאים והניו זילנדים היוו את רוב הצד השמרני, או היוני, של השוק. מנקודת מבטם העליה של 1.0 בשער ריבית הבנצ´מרק להלוואות במהלך החודשים האחרונים מגבילה יתר על המידה. מספר דו"חות צרכנים, עסקים ואינפלציה תמכו בתפיסה לפיה השערים עולים בהגזמה. ניתן לטעון כי חברות מקומיות ספגו הכי הרבה מהריביות הגבוהות בשל העלויות בהוטלו על ידי ההלוואות והביקוש. סקרי סנטימנט כמו מדד הדעה העסקית הרבעוני NZIER ומדד מנהלי הרכש העסקי החודשי ANZ דיווחו על פניה מסיבית לפסימיסטיות. אך כעת בריאות המגזר העסקי אינה דאגה מרכיזת עבור הנשיא בולרד; אך הוצאות הצרכנים דווקא כן. מצד הצרכנים, האמון ירד בעוד ההוצאות מתנודדות, למרות שהנתונים האחרונים טרם אישרו מפנה אמיתי במגמה. בסך הכל, הטיעון המשכנע ביותר עבור היונים הוא האינפלציה – אחריותו העיקרית של הבנק המרכזי של ניו זילנד. ברבעון השני לחצי המחיר בסל הצרכני גדלו ב-2.0 אחוז מהתקופה הזהה אשתקד. זה בדיוק באמצע טווח הסבילות של הבנק המרכזי, 2 עד 3 אחוז.

אולם, למרות המדדים המעומעמים השונים הללו, ונתוני האינפלציה שאי אפשר להתווכח מולם; רשות המדיניות החליטה לאבטח את העלאת שער הריבית הרביעית שלה. כאשר החל הנשיא בולרד עם הסט האחרון של העלאות הריבית , הוא הזהיר שהמהלך עלול להמשיך עד שהוצאות הצרכנים ומגמות הדיור ייבחנו מחדש ללא ספק, וכל דבר מלבד זה יאפשר את חזרתה של האינפלציה. עד עתה אף אחד מעורקים ראשיים אלה לא גילה מפנה סופי בדו"חות האחרונים ביותר תחת השפעת משטר חדש של שער ריבית. ההוצאות בחנויות הקמעונאיות בניו זילנד עלו ב-1.2 אחוז במאי. בעוד מדד זה מיושן ויוצר העלאת ריבית, מדד הצריכה מבוססת אשראי ליוני למעשה הואץ במהלך חודש יוני. שטף הנתונים האחרון טרם הוכיח השפעתם של 100 נקודות הבסיס הנוספות אשר נוספו לדרישות ההלוואה השנה, הבנק המרכזי אותת כי תהיה זו העלאת הריבית האחרונה במחזור. בהצהרה שפרסם הנשיא בולרד לאחר החלטתו הוא אמר כי ´הניו זילנדים הראו סימנים מוקדמים של מיתון הלוואותיהם;´ ואמר כי מגמה זו מתפתחת ´4 העלאות הריבית הרצופות מספיקות´. ובדיוק בזמן, הדולר הניו זילנדי הגיע לשיאים של עשורים רבים, כנגד מתמודדיו העיקריים. לאחרונה, ויתכן ובאופן מאיים, היתה הצעתו של שר האוצר לשנות את יעדי המדיניות של הבנק המרכזי במטרה לרסן את המדיניות הנצית האגרסיבית של חברי ועדת המדיניות.

יומן האירועים של ההכרזות הצפויות של הבנק המרכזי של ניו זילנד נמצא ב –

http://www.rbnz.govt.nz/monpol/statements/0092224.html

 

הבנק של יפן

אין הפתעות מצידם של הנשיא טושיהיקו פוקוי והבנק של יפן בסיומה של פגישת המדיניות בת יומיים שהסתיימה ב-15 ליוני. הבנקאים המרכזיים הצביעו להשאיר את שיעור ריבית ההלוואה בטווח המיידי ללא שינוי על 0.50 אחוז, זו הישיבה החמישית ברציפות. על אף שהספקולציות בדבר האפשרות של המרצה נוספת לשער ההלוואה של Benchmark תפחו עד לישיבה ביוני, מעטים בלבד אכן ציפו לשינוי. למעשה, בעוד כלכלנים, משקיעים ואף בנקאים מרכזיים רבים מאמינים כי צמצום נוסף צריך להתרחש, יש מעט בדרך להסכמה כללית על מסגרת הזמן בה יתרחש שינוי המדיניות – עקב סיבה טובה. מהזווית הסובייקטיבית יותר, חברי ועד המדיניות המוניטרית התאמצו במכוון להשתמש בלשון נצית, באפיקים הרשמיים וגם הלא רשמיים. למרות שנשיא הבנק היפני טושיהיקו פוקוי אמר בסיום הישיבה כי קובעי המדיניות הנוספים והוא "צריכים להיות בטוחים יותר לגבי תחזיות הכלכלה והמחירים" בטרם תישקל העלאה נוספת לשער ריבית ה-Benchmark, הפרשנות הנסתרת עטופה פעמים רבות בכסות נצית. בישיבה ביוני פוקוי הביע את דאגותיו ששערים נמוכים יובילו להשקעות "בלתי מספקות" שעשויות להפריע לצמיחה כפי שקרה במצבים זהים בעבר. עבור הקורלציות היותר מוכרות, עם זאת, הנשיא הציע כי המחירים יעלו בטווח הרחוק ובינתים הכלכלה "מתרחבת במתינות". בסך הכל, הערת המפתח עבור התחזית הנצית נותרת אזהרתו של פוקוי שהבנק המרכזי עדיין יכול להעלות שערים גם במקביל לצניחת מחירים.

לא משנה האם הערות אלו משמשות להכנת השוק, להוכיח את עצמאותו של הבנק היפני מפוליטיקאים, או להאיץ את הין היפני, הפונדמנטלים הנלקחים בחשבון במדיניות המוניטרית עדיין עמומים במידת מה. לא מזמן, תמ"ג הרבעון הראשון פרץ מעבר לציפיות בעזרתם של הוצאות הצרכנים וההשקעות העסקיות. אך עדיין, הקריאה החודשית של 2 רכיבים אלו לא cast the same vote. על אף שפל של 9 שנים בשיעור הבלתי מועסקים ב-3.8 אחוזים, המגמה לא תורגמה מיד לשכר והוצאות גבוהים יותר. באפריל, ביקוש המזומן הממוצע cash yearnings במשך השנה ירדו זה החודש החמישי ברציפות. זה החזיק את הסנטימנט מתחת לסמן החיובי לחודש נוסף, וריסן את הצריכה המקומית. בו בעת, המגזר העסקי נאבק עם הייצור במגזר היצרני שהצטמצם באפריל בחודש השני ברציפות, בעוד התחזית הרבעונית הקפדנית של Tankan עבור הפעילות היצרנית צנחה לרמתה הנמוכה ביותר מאז החודשים האחרונים של 2005. עם זאת, מגמות האינפלציה מהותיות יותר עבור הצורך בהעלאות שערים עתידיות. בנתונים האחרונים שפורסמו אף לא אחד מהמדדים העיקריים דיווח על צמיחת מחיר חיובית. הדו"ח המוביל של מדד המחירים לצרכן בטוקיו פרץ את הקווים הידועים של הנתון הראשי השנתי, בעוד שנתון המדד ללא מחירים תנודתיים ומחירי אנרגיה למעשה גילה ירידה זה חודש הרביעי ברציפות. הנתון הלאומי הרחב גם לא השתנה בקריאה הראשונית, למרות שנתון הליבה שלו הרחיב מגמה בשלה הרבה יותר של דפלציה.

יומן הישיבות המוניטריות של הבנק של יפן נמצא כאן:

http://www.boj.or.jp/en/theme/seisaku/kettei/index.htm

הוועדה פדרלית של ארה"ב-

נאמנה למדיניות הנייטרלית העקבית ולאזהרותיה הנציות, הוועדה הפדרלית לשוק הפתוח הצביעה להשאיר את שער הריבית על כנו, 5.25 אחוז, בהחלטתה מה-9 למאי. כפי שכבר נהוג בחודשים האחרונים, ההחלטה הסופית עצמה פחתה בחשיבותה עבור אלו העוקבים אחר השערים, בעוד ההצהרה הקצרה וסיכומי ישיבות מפורטים יותר גדלו בחשיבותם. פרטי הדו"ח הקצר שליווה את ההחלטה לא שונו ברובם – דבר זה כלל אינו בלתי צפוי, למרות העדכונים האחרונים במגמות הצמיחה והאינפלציה. חודשיים קודם לכן רבים ממשתתפי השוק הופתעו כאשר חברי הועדה הפדרלית לשוק הפתוח לא התייחסו לעלייה חדה בתנודתיות של שוק ההון העצמי או להתעוררות המהירה באי פרעון משכנתאות ה-sub-prime . הפעם התנאים הכלכליים הפכו עוינים אף יותר עבור הנציים, למרות שהשינויים לא גררו לשינויים משמעותיים בתקציר (המדוקדק, יש לציין). השינוי הראוי ביותר לציון נמצא בשורת הפתיחה אשר התייחסה להצהרה בדבר הצמיחה במהלך חלקה הראשון של השנה, הצהרה נייטרלית עבור רבים. התמ"ג בחישוב שנתי הצטנן לשפל של 4 שנים, 1.3 אחוז במהלך הרבעון הראשון. ובעוד הממשל מעריך כי "סביר כי הכלכלה תתרחב בקצב מתון ברבעונים הקרובים", נתוני הביקוש המקומי (המניע העיקרי לצמיחה) ממשיכים לאבד את יציבותם. בדו"ח מדד המכירות הקמעונאיות האחרון, השווי הכולל של כל הסחורות צנח ב-0.2 אחוז, בהתכווצות הראשונה מזה 7 חודשים.

האמריקאים הידקו את ארנקם כאשר האמון הכולל בכלכלה ובעמדותיהם הכלכליות נחלש. סקר סנטימנט הצרכנים הלאומי צנח לשפל של 8 החודשים האחרונים באפריל, כשעלויות אנרגיה גבוהות יותר ושוק דיור חלש מקלים על הצריכות הפרטיות של הרוכשים. בעוד שהעליות באנרגיה עשויות להיות זמניות, שוק הדיור הנאבק הוא מגמה יותר עמוקה; ולא התקבל כל אישור רשמי שמדובר ב- bottom. בחודש מרץ מכירות בתים מיד שניה ירדו ב-8.4 אחוז. דו"ח המכירות החדש צופה אל העתיד למעשה עלה ב-2.6 אחוז, ובכך עוזר לשמור על האופטימיות. לחלופין, בעוד שבעיות שוק הדיור כבר מוכרות היטב, יתכנו סימנים שנוצרת פסגה בשוק העבודה.

מדד המשרות החדשות (Non-Farm) התייצב במהלך החודשיים האחרונים; אך היו אלה התוספת הצנועה של 88,000 באפריל והתיקונים מטה של 2 הנתונים האחרונים שבאמת הציתו דאגה. במשך קרוב לשנתיים, הממשלה תיקנה בעקביות את מספרי המשרות החודשיים של כל חודש קודם כלפי מעלה. כעת, כשחברות מגייסות מספר מועט של עובדים חדשים, המספרים עוברים תיקון כלפי מטה והאבטלה עולה צעד אחד מעלה; המניע העיקרי של הצמיחה המקומית ושל הכלכלה בכללותה מתחיל להתעמעם. בעוד הכלכלה מתנדנדת ומפעילה לחץ על מקבלי החלטות המדיניות שלבסוף יקצצו בשער, למרות שהממשל נשאר איתן בעמדתו בהסתמכו על כך שאינפלציית הליבה ´עלתה במידת מה´. עם זאת, אפילו מבצר אחרון זה עבור שער ריבית הלוואה מיידית של 5.25 אחוז עשוי להתפרק בקרוב. במרץ, נתוני הליבה של מדד המחירים לצרכן האטו לקצב של 2.5 אחוז שנתי – האיטי ביותר מזה 10 חודשים. אם מגמת הירידה תצמצם פערים עם יעדו של הבנק המרכזי, שהוא 2.0 אחוז, אז קיצוץ של 25 נקודות בסיס עשוי סוף- סוף להילקח בחשבון. כרגע, ועד ניהול המדיניות מאמין כי ´לחצי האינפלציה יתמתנו עם הזמן´, דבר התומך רק בתיאוריה על פיה עת זו קרובה יותר ממה שחלק עשויים לחשוב.

הועדה הפדרלית לשוק הפתוח (FOMC) – לוח אירועים והודעות רשמיות ניתן למצוא כאן: http://www.federalreserve.gov/FOMC/default.htm#calendars


הבנק האירופאי המרכזי



למרות שנשיא הבנק האירופאי המרכזי ז´אן קלוד טרישה ועמיתיו קובעי המדיניות היו אמורים להיות בעיצומה של חופשת הקיץ, הקבוצה הפתיעה את השוק בכינוסם בפרנקפורט תדריך מפתיע לעיתונות. על פי לוח הזמנים של ה-ECB, הישיבה המיוחדת שנערכה ב-2 באוגוסט הינה הכינוס האחרון לפני החלטת הריבית וההצהרה הנלווית. כפי שניבאו רוב הכלכלנים והסוחרים, לנוכח פעילות השוק בזמן האחרון, ראשי הבנק הצביעו בעד השארת הריבית על 4.00%. הבסיס הפונדמנטלי המשמש תמיכה להחלטה לשמור על הקצב ההדרגתי כבר הפך לטבע שני בהלך הרוח של הפעילים בשוק. הצמיחה עדיין משחקת תפקיד משמעותי בהטיית המדיניות, כך לפי דברי הפתיחה של הנשיא טרישה בהציהרו כי ´התפתחויות כלכליות ומדדים כלכליים מאשרים כי נמשכת הצמיחה הכלכלית בגוש האירו במהלך הרבעון השני.´ אכן, הנתון האחרון שנרשם בנוגע לצמיחה השנתית במהלך הרבעון הראשון הראה עלייה מרשימה של 3.1%, מעט מתחת לקצב שנרשם ברבעון האחרון של השנה שעברה והיה הגבוה ביותר בשש השנים האחרונות. התחזית הנצית נתמכת על ידי המספרים מהעת האחרונה. נראה כי הביקוש הצרכני ואמון הצרכנים לא ישתנו מאחר ושיעור האבטלה צנח לשיא שלילי של 6.9% והמכירות הקמעונאיות ביוני רשמו גידול חיובי. כמו כן, הנתונים תואמים גם את המתרחש מחוץ למגזר הצרכני. רמת הפעילות העסקית, הן במגזר היצרני והן במגזר השירותים, שמרה על יציבות, זאת על אף שמדד אמון העסקים רשם ירידה קלה במהלך התקופה. גם העובדה שהמאזן המסחרי יציב ואיתן מעידה על כך שהביקוש מחוץ לגבולות האיחוד אינו נפגע חרף שער החליפין הגבוה

בנסיבות רגילות, החלטתו של טרישה לוותר על חופשתו ולקיים את התדרוך העיתונאי היתה נראית מוזרה. אולם, ההחלטה התבררה כמוצלחת לאחר שהאקדמאים והפעילים בשוק הפנימו את המסר של ה-ECB. בפסקת הפתיחה של התדרוך הדגישו קובעי המדיניות את התחזית המעודדת בדבר הצמיחה ובדבר ´הסיכונים כלפי מעלה בנוגע ליציבות המחירים לטווח-הבינוני´. עם כל זאת, ההצהרות הללו הפכו נדושות וצפויות לחלוטין. זאת לא ניתן לומר על המשפט ´דריכות גבוהה´. מאז שה-ECB החל להעלות את שיעורי הריבית, שתי מילים אלו הקדימו עליות בריבית בדיוק של 100 אחוזים. וכאשר טרישה הוציא מילים אלו מפיו, מיד ניכרו שיקוליו לאפשר את התשאול העיתונאי. השוק ציפה זה זמן רב לפחות לשתי עליות נוספות בריבית לפני סיום שנת המסחר; אולם רבים האמינו שמאחר והחודש לא מתקיימת ישיבה בנושא, הדבר מהווה סימן לכך שההזדמנות הראשונה להעלות את הריבית תהיה רק באוקטובר – מה שמאפשר לבנק המרכזי להוציא לשוק את האזהרות הרגילות בספטמבר. כעת ברור כי המצב לא התפתח לכיוון זה. ובאשר לביסוס הפונדמנטלי לכזו תחזית נצית, מקבלי ההחלטות חוזרים ומזהירים כי צמיחה מואצת, מגבלות קיבולת ועלייה במחירי האנרגיה מאיימים לדחוף את האינפלציה מעבר ליעד שנקבע לה. נראה כי הדבר מתחייב מאחר והמדדים הראשיים ומדדי הליבה המודדים את לחצי המחירים הצרכניים לא עלו זה כמה חודשים בשיעור החורג מ-2.0%. את הצהרות ה-ECB ניתן למצוא ב- http://www.ecb.int/ 





הבנק המרכזי של שוויץ

כצפוי, שלושת חברי ועדת המדיניות המוניטרית של הבנק השוויצרי המרכזי הצביעו להעלות את טווח היעד עבור שער הליבור ל-3 חודשים ב-25 נקודות בסיס ל- 2.00 עד 3.00 אחוז בסיכום ישיבתה מה-14 ביוני. הממוצע של 2.50 אחוז שמוזכר רבות מסמן שיא של 6 שנים עבור שער ריבית ה-benchmark. בהתחשב בחוזקה הבולט של הכלכלה השוויצרית וברוח הנושבת מכיוונו של הביקוש בגוש האירו, השווקים והכלכלנים חזו במדויק את השינוי במדיניות המוניטרית. מאז הישיבה ברבעון הראשון היו לנשיא הבנק המרכזי של שוויץ ג´ון פייר רות´ די והותר זמן ונתונים בכדי לשרטט תחזיות אמינות על האינפלציה והצמיחה, שיצדיקו את ההעלאה. בעוד האינפלציה היתה היטב מתחת לגבול שנכפה על ידי הבנק המרכזי, 2.0 אחוז, התקדמותה המהירה של התרחבות הכלכלה במהלך הרבעונים האחרונים שמרה בהישג ידה את האיום בריבאונד בצמיחת המחירים. בשנה שעברה הכלכלה השוויצרית גדלה בקצב המהיר ביותר מאז המפנה של המאה. עליה זו בתמ"ג הושגה תודות לביקוש הזר לסחורות המיוצרות בשוויץ. על אף הירידה בעודף המסחר באפריל, מגמות היצוא חזקות כבעבר. וכל עוד גוש האירו ממשיך לנוע על שיאים של 6 שנים עם הוצאות צרכנים והוצאות הוניות בריאות, האומה הקטנה עוד תגרוף את הרווחים.

יתרה מזאת, בעוד מגזר היצוא משחק תפקיד חשוב בזירוז קצב הכלכלה, גם אם לעיתים הוא מהוסס,המגמות המקומיות הוכחו כחזקות מספיק כדי לקחת אחריות בהיעדרו. הצרכן השוויצרי הוא המפתח לקיום הצמיחה. הקונים הרוויחו מהעובדה ששיעור המובטלים הגיע לשפל של יותר מ-4 שנים, with a mirror באינפלציית ההכנסות. סנטימנט הצרכנים ברבעון הראשון קפץ לרמתו הגבוהה ביותר מזה 6 שנים. העליה באופטימיות מבטיחה ביותר ויכולה להימדד בנתוני מכירות. הנתונים האחרונים הראו צמיחה במכירות הקמעונאיות שנמשכת כבר 10 חודשים. צפויים לנו מספר מדדים מובילים המהווים סכנה להעלאות שערי ריבית נוספות. אחד מהתחומים העיקריים שמעוררים דאגות הוא המגזר היצרני, אשר מנהליו הקולקטיביים דיווחו על רמת אמון הנמוכה ביותר מזה יותר משנה. הדאגה הגדולה מכולן, היעדרה של אינפלציית צרכנים, תוכל לעומת זאת to fill in בקלות. למרות העובדה שצמיחת מחירים ברמת הצרכן היא רק חצי משיעור התקרה של הבנק השוויצרי המרכזי, ישנו לחץ משמעותי. כאשר מסחר ה-carry התרחש צנח הפרנק השוויצרי כנגד מתמודדיו העיקריים, וכך הזין את האינפלציה המיובאת. אכן, מדד המחירים ליצרן והיבוא זינקו לא מזמן לרמתם הגבוהה ביותר מזה כמעט 14 שנים. מגמה נחבאת זו לא חמקה מעיניהם הדרוכות של נציגי המדיניות. בהצהרה שלוותה להודעה על העלאה ביולי רות´ החריף את לשון הדיבור הנצית שלו והוביל את קהילת המשקיעים לתמחר העלאות נוספות בהמשך הדרך.

הודעות לתקשורת בדבר המדיניות המוניטרית של הבנק השוויצרי המרכזי נמצאות כאן:

http://www.snb.ch/e/aktuelles/