הדולר פותח את שבוע המסחר בירידה – האם כוחות השוק פשוט חזקים מדי?

17:51 | 14/07/2008    מאת יוחאי שוויגר
                                      
ביום חמישי בשבוע שעבר סערה זירת המט"ח המקומית לאחר שנגיד בנק ישראל פרופ´ סטנלי פישר הכריז כי בכוונת הבנק להגדיל את היקף רכישת הדולרים היומית מ-25 מיליון ל-100 מיליון. בעקבות ההכרזה זינק השטר הירוק בצורה מסחררת אל מול השקל והשלים בתוך שני ימי מסחר בלבד עלייה של יותר מ-5.6% וחתם את שבוע המסחר בשער של 3.38, וזאת לאחר שבמהלך השבוע החולף צנח לשפל של 12 שנה ב-3.23. ואולם היום, עם פתיחת שבוע המסחר החדש, איבד הדולר 1.5% מערכו ושערו היציג נקבע על 3.329.

למרות הזינוק שחתם את השבוע שעבר כל סוחר מצוי יודע שמוקדם להכתיר את המהלך כהצלחה והאם הוא מצדיק את הסיכונים הכרוכים בו. המהלך עורר דיון סוער סביב ההיגיון של המהלך ותוחלתו בבלימת התיסוף של השקל בטווח הארוך. הזינוק הראשוני של השטר הירוק הינו ללא ספק בגדר "לסחור את החדשות" ואינו מעיד כלל וכלל על היפוך מגמה. המגמה השלטת של הדולר אל מול השקל היא דובית מובהקת. כך נסחר הדולר אל מול רוב רובם של המטבעות בעולם, אולם המגמה בולטת במיוחד אל מול המטבעות של השווקים המתפתחים, והשקל ביניהם. למן תחילת השנה איבד הדולר 13.5% מערכו אל מול השטר הישראלי והתנאים הכלכליים והספקולטיביים עדיין תומכים במגמה זו.

ראשית, תחזיות הריביות עדיין נוטה לטובתו של השקל. למרבה האירוניה, בנק ישראל, כאמון על קביעת הריבית במשק, נותן גיבוי לשקל, וזאת מעצם עמדתו התקיפה כנגד האינפלציה המשתוללת ונכונותו המוצהרת להמשיך בסבב העלאות הריבית. מנגד, נראה כי התנאים הכלכליים והפיננסיים בארצות הברית אינם מאפשרים ליושב ראש הפד ברננקי לממש את כוונתו ולהעלות את הריבית בשלב זה. נראה כי עד סוף השנה פער התשואה בין שני המטבעות צפוי רק ללכת ולגדול, וגורם זה לבדו מנתב הון עצום למטבע המקומי. כמו כן, כל עוד הכלכלה הישראלית ממשיכה להפגין חוסן וכושר עמידה, וכל עוד הכלכלה האמריקנית מקרטעת – מגמתו של הדולר תישאר דובית, ולא יועילו כל מאמציו של הנגיד לתקוע אצבע בסכר.

כך היה גם בהתערבותו הראשונה של הנגיד בחודש מרץ, שהיתה דרמטית יותר ואף התבצעה בעיצומו של סבב הפחתות ריבית! ההתערבות הולידה אמנם זינוק קצר מועד של הדולר אולם כמעט ולא הותירה חותם של ממש בטווח הארוך יותר. בסופו של דבר היה זה מהלך כנגד-המגמה, ותנועות מחיר שכאלה מוחזרות במלואן ועל כן הן כקצף על פני הים.

בקצרה, התערבותו של הנגיד הינה בעייתית בשוק חופשי. אולם לאו דווקא משום שהיא פוגעת בעקרון אי-ההתערבות העומד בייסוד פעילותו של השוק החופשי, אלא משום שלעיתים כוחות השוק פשוט חזקים מדי והנגיד מנהל קרב אבוד מראש. יתרה מכך, ההימור הספקולטיבי של הנגיד טומן בחובו סיכון לא מבוטל עבור הכלכלה הישראלית, שעשויה להיכנס בשל המהלך לסחרור אינפלציוני.