תחזיות הצמיחה ושיעורי הריבית ממתנות את עליית מסחר ה-carry והמניות

12:00 | 22/11/2009    מאת ג'ון קיקלייטר
                                      דניאלה רוטר
- האם השווקים הפיננסיים העולמיים נעים לעבר בועת נכסים נוספת?
- קווי מטבע המימון ומטבע ה- carry   מתחילים להיטשטש בעוד הספקולציה מתייצבת  

כמה מבטיחה היא תחזית הצמיחה וההחזרים? זו שאלה קריטית שיתכן שלא ניתנה לה תשומת הלב הראויה, ובמקרים מסוימים אף זכתה להתעלמות מוחלטת, במהלך ששת החודשים האחרונים. עם זאת, כעת כשכלכלת העולם מתאוששת בקצב המתאים, המשקיעים רואים בבירור רב יותר את הקצב שהשווקים יכולים לצפות לנוע בו. ולאחר שמונה חודשים של עלייה יציבה של כלל הנכסים, נראה שהמשקיעים מוכנים להביט היטב בערכים הנוכחיים ולהשוות אותם לתנאים הצפויים בעוד שלושה, שישה ושניים-עשר חודשים. כבר ניתן לראות היסוס כלשהו אצל סוגי הנכסים העיקריים. מסחר ה-carry והדולר האמריקני הם מדדים מצוינים לאהבת הסיכון בקרב המטבעות – אם לא בשווקים הפיננסיים כולם. מדד מסחר ה- carry   עלה לשיא חדש, אך השיא של נובמבר נמוך באופן משמעותי מהשיא של 14 חודשים שנרשם באוקטובר. בהיותו במצב של רגישות פונדמנטלית רבה יותר לסנטימנט הסמוי, הדולר האמריקני עשוי לאותת על התהפכות (או החייאה) של המגמה השורית של שוק ההון הרבה לפני סל ה- carry  הרגיש פחות. על בסיס משוקלל-סחר, הדולר האמריקני מרחף מעל לרמות שפל של 15 חודשים, אך בסיסה של המגמה הדובית קרוב באותה מידה, והתהפכות עשויה לזרז מצב של מכירת יתר. אותם תנאים כללים תקפים לגבי המניות וסחורות כמו הזהב. בעוד שמדד הדאו ג´ונס עלה במהלך השבועות האחרונים, נפח המסחר הצטמצם בהדרגה, באופן המצביע על היעדר החלטיות. מבין הנכסים הספקולטיביים, יתכן שהזהב הוא ה"כבד" ביותר. סחורה זו, הנחשבת לכלי להשגת החזרים גבוהים, מגן מפני אינפלציה ואלטרנטיבת מקלט בטוח, מועדת באותה מידה למתאם עם הסנטימנט כמו כל מניה אחרת בעוד שהאינפלציה רחוקה בהחלט והתנודתיות של הרמות הנוכחיות לא מספקת יציבות רבה.

מנקודת מבט פונדמנטלית, הטיעון לטובת מתינות וזהירות ממשיך להתחזק. בעוד שהארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ( OECD  ) שדרג את תחזיות הצמיחה שלו עבור 2010 לאחרונה, התחזית המעודכנת לא משקפת את שנות השגשוג שהיו בעבר, אלא את ההתרחבות השברירית והבלתי אחידה שמגובה באופן משמעותי על ידי התמריצים הממשלתיים. הסרת רשת הביטחון הזו נחוצה על מנת לצמצם את הגירעונות ולעודד יציבות כמו גם צמיחה ארוכת-טווח. עם זאת, היא מהווה גם מחסום כנגד משברים פיננסיים שעשויים להתפתח בהמשך, ומקור עיקרי להלוואות זולות. שני התנאים האלו חיוניים לצורך הזנת האופטימיות. קובעי מדיניות מסביב לעולם כבר ביטאו את דאגותיהם לגבי תופעות הלוואי של כמויות כמעט בלתי מוגבלות של מזומן זול. הדאגה של סין בנוגע לבועת נכסים הנוצרת במהירות מראה מה יכול להתרחש במקרים קיצוניים של גישת המדיניות הנוכחית. למעשה, מספר כלכלות אסייתיות הביעו את דאגתן שמדיניות הפד הדוגלת בשיעור ריבית נמוך ביותר מזינה בפועל את הבעיה. נגידת הפד של סן פרנסיסקו, ילן, התבטאה בסוגיה זו לאחרונה, אך היא אמרה שלא ברור האם על הבנק המרכזי להתמקד בדאגות עולמיות כמו זו בעת קביעת מדיניותו. באופן מציאותי, הבעיה לא נובעת מהמדיניות של קובעי המדיניות אלא ממצב השוק הנוכחי. קובעי המדיניות הזהירו במשך חודשים שקידום יציבות ממשית משמעותו תיקון חוסרי-איזון גדולים בכלכלה העולמית, ביניהם- השימוש בדולר האמריקני כרזרבה, שיעור החליפין המנוהל של היואן, ושפע המינוף.