תחזית רבעון 4 אירו/דולר: האם 1.50 באופק?

16:43 | 17/10/2007    מאת
                                      

הרבעון השלישי של 2007 היה תקופה נפלאה להיות בלונג על האירו. ביולי, כאשר פרסמנו את התחזית הרבעונית לשוק המט"ח שלנו, האירו נסחר ברמה של 1.3650. כעבור שלושה חודשים המטבע טיפס 630 נקודות כנגד הדולר והגיע לשיא כל הזמנים של 1.4282 ביום המסחר האחרון של הרבעון.

כעת, כשאנחנו מעל 1.40, היעד הברור הבא הוא 1.50. ההגעה של המטבע לרמה זו תהיה תלויה בדברים רבים, כולל מספר הפחתות הריבית שיבצע הבנק הפדראלי, האם הכלכלה בארה"ב תיכנס למיתון והאופן בו הבנק המרכזי של אירופה יגיב לאירו חזק.

הדולר נופל לשפל שיא: איך הגיע לשם? 

הסיבה העיקרית לכך שראינו עוצמה בלתי רגילה באירו לא היתה בשל תנאים כלכליים מצוינים באזור האירו, אלא בגלל התנאים הכלכליים המתדרדרים בארה"ב. למרות ששוק הדיור בקשיים כבר חודשים, הבעיות האמיתיות שלו לא עלו לפני השטח עד הרבעון השלישי. מספרן של הלוואות שלא הוחזרו, בעיקר במגזר ה-subprime, עלה בצורה משמעותית, ובסוף יוני בנקים מובילים בוול סטריט החלו לדווח על הפסדים משמעותיים בקרנות הגידור שלהם. ביולי, חברת AXA Investment Managers סגרה את אחת הקרנות שלה בפני משקיעים חדשים, BNP Paribas הקפיאה שלוש מהקרנות שלה, Goldman Sachs נאלצה להציל את אחת הקרנות שלה ו-Sentinel, חברה אמריקנית גדולה לניהול כספים, מנעה פדיונות. אפקט כדור השלג הורגש ברחבי השווקים הפיננסיים ויצר משבר נזילות שאילץ את הבנק המרכזי של אירופה ואת הבנק הפדראלי להזרים מיליארדים למערכת הפיננסית. משבר ה-subprime הפך לגלובלי ופגע בקרנות גידור וחברות למשכנתאות במדינות כמו גרמניה, אוסטרליה ובריטניה. המניות של חברת המשכנתאות האוסטרלית RAMS Loans Group צנחו ב-60% באמצע אוגוסט שכן משבר האשראי בארה"ב מנע מהחברה למחזר חובות בסך 5 מיליארד דולר.

באופן לא מפתיע תגובת השרשרת גרמה לגל של פיטורים במגזר הפיננסי. החברה הגדולה ביותר בארה"ב למשכנתאות, Countrywide Financial פיטרה 12,000 עובדים. Citigroup הזהירה מפני ירידה של 60% בהכנסות ברבעון השלישי ואילו UBS הצהירה על הפסדים של 3 מיליארד דולר. בחודש אוגוסט דוח התעסוקה (NFP) ללא המגזר החקלאי ירד ב-4,000, הירידה הגדולה בארבע שנים. אמון הצרכנים ירד לשפל של שנתיים וגרם למכירות הקמעונאיות ללא כלי רכב לרדת ב-0.4%. כל הגורמים הללו עוררו חששות שהכלכלה האמריקנית תיקלע שוב למיתון. סיכון זה וכן התנאים בשווקי האשראי וההתדרדרות בנתונים הכלכליים אילצו את הבנק הפדראלי להפחית את הריבית זו הפעם הראשונה מאז שנת 2003, אך המצב השתנה באוקטובר.

האם הבנק הפדראלי ימשיך להוריד את הריבית? 

שווקי האשראי החלו להתייצב, המרווח בין אג"ח ממשלתיים לאג"ח זבל ירד מהשיאים אליו הגיע, הבורסה התאוששה ועלתה ב-800 נקודות בעקבות הפחתת הריבית ודוח התעסוקה (NFP) ללא המגזר החקלאי לחודש ספטמבר הצביע על יציבות בשוק העבודה. כל הגורמים הללו הפחיתו משמעותית את ציפיות השוק להפחתות ריבית נוספות. החוזים העתידיים על ריבית הבסיס עברו מתמחור הפחתת ריבית של 50 נקודות בסיס עד סוף השנה לתמחור של הפחתה של 25 נקודות בסיס בלבד עד חג המולד, כאשר ישנו סיכוי של 50:50 שההפחתה תתרחש באוקטובר.

כאשר בנק מרכזי מפחית או מעלה את הריביות אחרי שלא שינה את הריבית במשך חודשים רבים, הפעולה הראשונה שלו היא בדרך כלל לא האחרונה. במקרה של הבנק הפדראלי, הוא הוריד את הריבית אחרי שלא עשה דבר שנה ואנחנו עדיין מצפים שהוא יבצע לפחות הפחתת ריבית אחת נוספת לפני סוף השנה. למרות שדוח התעסוקה האחרון היה חזק ולמרות והיציבות היחסית של השווקים הפיננסיים, הרבה נתונים כלכליים צפויים להתפרסם מעכשיו ועד פרסום החלטת הריבית ב-31 באוקטובר. מכיוון שמספר מחזורי משכנתאות subprime בריבית משתנה צפוי להגיע לפסגה באוקטובר, מספר העיקולים צפוי לגדול. שוק הדיור כבר נמצא בהתדרדרות שכן המלאי עולה ואילו המכירות של בתים חדשים ויד שנייה ממשיכים לרדת. אך העובדה שמספר מקומות העבודה בכלכלה האמריקנית לא ירד בחודש אוגוסט, אלא עלה ב-89,000 מפחיתה את הסיכון למיתון, לפחות לעת עתה. אם יש הרבה מקומות עבודה, אזי הוצאות הצרכנים יהיו יציבות. כל עוד הנתונים הכלכליים שיתפרסמו לפני החלטת הריבית של הבנק הפדראלי לא יהיו נוראיים, הדולר יוכל לשמור על עוצמתו עד החלטת הריבית. אך אם הנתונים יהיו מאכזבים, הדולר ייחלש שכן הציפיות להעלאת ריבית יתאימו את עצמן במהירות להורדת ריבית נוספת באוקטובר. עבור הבנק הפדראלי, ההחלטה מתי להפחית שוב את שיעורי הריבית ובכמה תהיה תלויה במה שעלול להזיק יותר לכלכלה – הצמיחה או האינפלציה. בתחילת ספטמבר הירידה בדוח התעסוקה אותתה שהצמיחה היתה הבעיה הגדולה יותר. כעת משדוח התעסוקה התייצב, הבנק הפדראלי עשוי להתמקד באינפלציה.

חששות מפני אינפלציה 

הלחצים האינפלציוניים מהווים חשש רציני עבור הבנק הפדראלי לא רק בגלל שמחירי הסחורות הגיעו לרמות שיא, אלא גם בגלל שהדולר נחלש. מחירי הסחורות רשמו את העלייה החודשית הגדולה ביותר מזה יותר מ-30 שנה בחודש שעבר הודות לעלייה במחירי החיטה, הנפט הגולמי והזהב. מחירי דגנים אחרים גם הם עלו ובנוסף גם מחירי העופרת והפלטינה. באוגוסט הלחצים האינפלציוניים היו מתונים במקרה הטוב, ומדד המחירים לצרכן ירד למעשה ב-0.1%. מחירי הליבה עלו ב-0.2%. למרות שהבנק הפדראלי בדרך כלל מתמקד במחירי ליבה, ישנה מחלוקת הולכת וגוברת בקרב חברי הבנק הפדראלי – האם זוהי התמקדות נאותה. ב-4 באוקטובר נשיא הבנק הפדראלי של דאלאס פישר הזהיר מפני התעלמות מנתוני אינפלציה כלליים. הוא אמר שהעלייה במחירי המזון והאנרגיה עשויה לייצג "מגמות ארוכות טווח ולא רק שינויים זמניים." בנוסף, הדולר החלש יותר הוא סיכון אינפלציוני מכיוון שהוא מעלה את העלויות של סחורות מיובאות. ביחד, איום הלחצים האינפלציוניים הוא אחד הסיבות העיקריות לכך שהבנק הפדראלי יהיה שמרני במיוחד לגבי הפחתת הריבית בישיבת המדיניות המוניטרית הקרובה.

האם ההצלה תבוא מידי הדולר? 

אל תצפו שבכירים אמריקניים יעמדו בדרכה של היחלשות נוספת של הדולר מכיוון שהכלכלה האמריקנית זקוקה לדולר חלש. לא רק שהוא מגביר את הביקושים הזרים למוצרים אמריקניים, הוא גם יכול לעודד השקעות זרות. ישנם שלוש דרכים שונות בהן השקעות זרות יכולות לסייע לרכך האטה בכלכלה האמריקנית ושל הדולר. במהלך השנים האחרונות זרים קנו הרבה נדל"ן אמריקני. לפי מחקר של האיגוד הלאומי של מתווכי נדל"ן, בערך אחד מתוך חמישה סוכני נדל"ן מכר בית שני בשנה שהסתיימה באפריל 2007 לקונה זר. שליש מהקונים הללו הגיעו מאירופה, רבע מאסיה ו-16% מדרום אמריקה. ככל שהדולר ממשיך להיחלש בעקבות הירידה במחירי הבתים, הקונים הזרים יכולים לספק את התמיכה ששוק הדיור האמריקני זקוק לו כדי למנוע התרסקות גדולה. התמיכה השנייה מגיעה מהבורסה האמריקנית. אם הדולר ימשיך להיחלש, משקיעים זרים עשויים להתחיל לקנות חברות שיש להן נתונים פונדמנטליים טובים ושהן גם פחות פגיעות להאטה כלכלית אמריקנית. שני הגורמים הללו תלויים בכך שהדולר יראה סימנים להתייצבות. המשקיעים הזרים ייכנסו בצורה משמעותית רק כאשר יאמינו שחולשת הדולר מתקרבת לסופה. הגורם השלישי פחות תלוי בתחזית לדולר, והוא שדולר חלש יותר הופך תאגידים אמריקניים ליעדי השתלטות אטרקטיביים יותר. קרנות ריבוניות של מדינות כמו סין ודובאי מלאות במזומנים והן מחפשות הזדמנויות השקעה טובות.

צמיחה באזור האירו: מראה סימנים של היחלשות 

למרות שההתפתחויות בארה"ב ישחקו תפקיד גדול יותר בגורלו של האירו/דולר, חשוב לעקוב גם אחרי המגמות באירופה. במשך מרבית שנת 2006 והרבעון הראשון של 2007 מסע הטיפוס של האירו הונע על ידי העוצמה האורגנית של כלכלת אזור האירו. ברבעון הראשון של 2006 צמיחת התמ"ג של אזור האירו עלתה על צמיחת התמ"ג של ארה"ב זו הפעם הראשונה מזה שנים רבות, והמטבע התנהג בהתאם וטיפס מ-1.20 להרבה מעל 1.42. עם זאת, ברבעון השני, שבו התפרסמו נתוני התמ"ג האחרונים עד פרסום המאמר, צמיחת התמ"ג האמריקני בשיעור של 3.8% היתה שוב גבוהה מצמיחת התמ"ג האירופי של 2.5%. אמנם זהו אינדיקטור שמתפרסם בעיכוב, אך סימנים נוספים להיחלשות של כלכלת איזור האירו ממשיכים לעלות. למרות ששיעור האבטלה נמצא ברמה הנמוכה ביותר מזה 14 שנה, המכירות הקמעונאיות בגרמניה ירדו ב-1.4%. אמון העסקים והצרכנים ירד כתוצאה מהייסוף החד של האירו, מחירי נפט גבוהים וסערה במגזר הבנקאי, ולכן הצמיחה ברבעון השלישי והרביעי עשויה להמשיך להיות איטית יותר. הדבר היחיד שעשוי לתמוך בצמיחה באזור האירו הוא הייצוא לארצות כמו ברזיל, רוסיה, הודו, ערב הסעודית וסין. למעשה, רוסיה מייבאת כעת מאירופה כמות גדולה פי 10 מאשר הייבוא שלה מארה"ב. עם זאת, בינתיים הצמיחה באזור האירו רק מתחילה להראות סימני היחלשות ולכן לעת עתה הבנק המרכזי של אירופה אינו מודאג.

הבנק המרכזי של אירופה: האם שיעורי הריבית הגיעו לשיא? 

במקום זה, הבנק המרכזי של אירופה מתמקד כמעט אך ורק באינפלציה. בפגישת המדיניות המוניטרית האחרונה שהתקיימה ב-4 באוקטובר הבנק המרכזי הותיר את הריבית על כנה ברמה של 4%. למרות שהאירו נמכר בהתחלה בצורה מסיבית בעקבות ההחלטה, הוא התאושש במהירות אחרי מסיבת העיתונאים שנתן נשיא הבנק המרכזי טרישה. למרות ניסיונות חוזרים של עיתונאים לגרום לו להתייחס לרמתו של האירו ולהשפעתו על הכלכלה, טרישה אמר בפירוש שהוא לא מתכוון לדבר על המטבע. הדבר היחיד שהסכים לומר היה שחשוב לנקוט במשמעת מילולית בנוגע לשערי החליפין, שתנודתיות בשערי החליפין היא מאוד לא פרודוקטיבית ושהוא יעריך את עמדת ארה"ב לגבי הדולר. טרישה דיבר בצורה מאוד מפורשת על חששותיו מפני אינפלציה. הבנק המרכזי של אירופה מאמין שהאינפלציה תהיה מעל היעד של 2% גם בשנה הבאה. אפשר לטעון שטרישה קירב את הבנק המרכזי לעמדה ניטרלית בכך שהזכיר לסוחרים שהוא לא אמר שהמדיניות המוניטרית סתגלנית ומאוזנת, ושהסיכון לצמיחה הוא כלפי מטה. עם זאת, העובדה שהוא סירב לדבר על שער החליפין משמעותה שהוא לא מודאג במיוחד מרמת המחירים הנוכחית של הצמד. עבור סוחרי מט"ח, זהו אור ירוק לחזרה לשיא כל הזמנים של 1.4282.

האם הבנק המרכזי של אירופה יתערב באירו? 

אם האירו ימשיך לעלות, כולם יתהו מתי הבנק המרכזי של אירופה יכיר בהשפעתו המזיקה של האירו החזק. פוליטיקאים ויצואנים אירופים ביטאו חוסר שביעות רצון חמור מהרמה הנוכחית של המטבע. הפעם האחרונה שטרישה היה מודאג מעוצמתו של המטבע היתה ב-2004, כאשר האירו/דולר נסחר במעט יותר מ-1.36. כעת, כשהוא נסחר הרבה מעל 1.40, רבים מופתעים מכך שהבנק המרכזי לא ביטא חוסר שביעות רצון. בסוף 2004 האירו/דולר הגיע לפסגה אחרי שטרישה כינה את המהלך "ברוטאלי". מדוע אם כן הבנק המרכזי כל כך מהסס הפעם? ייתכן שהסיבה לכך היא ההערכה האחרונה שמדד המחירים לצרכן יהיה ברמה של 2.1%. למרות שהאירו המתחזק אמור להקטין את הלחצים האינפלציוניים, העלייה החזקה עוד יותר במחירי הסחורות מקזזת את השפעתו. למרות שעלו ספקולציות בנוגע להתערבות פיזית, הערותיו האחרונות של טרישה מאותתות על כך שהוא יתערב מילולית לפני שיתערב פיזית. אבל משהו יצטרך לקרות לפני ועידת ה-G7 הקרובה שתתקיים בוושינגטון בין התאריכים 20-21 באוקטובר. רבים מאמינים שחברי ה-G7 יבקרו את עוצמתו של האירו או את חולשתו של הדולר.

מסקנה 

למרות שהאירו/דולר נמצא כעת במגמת עלייה ברורה, עליות נוספות מעבר לרמות הנוכחיות עשויות להיתקל בקשיים. הנתונים הכלכליים מארה"ב מתחילים להראות סימני התחזקות ואילו נתוני אזור האירו מתחילים להראות סימנים של חולשה. אם מגמה זו תימשך וארה"ב תימנע מלהיכנס למיתון, אזי החולשה שראינו עד עכשיו בדולר תהיה בדיוק מה שיעזור להיפוך המצב בכלכלה האמריקנית. בו בזמן, העלאות הריבית כנראה הגיעו לפסגה באזור האירו. הבנק המרכזי של אירופה ייאלץ להכיר בהשפעה המזיקה של האירו החזק, וזה יהיה תלוי מה יחמיר מהר יותר – הצמיחה או האינפלציה, דבר שעשוי להביא לפסגה אמיתית בצמד אירו/דולר.

אירו/דולר – תחזית טכנית 

ברבעון שעבר הצגנו תרחיש חלופי למקרה שהחלוקה המועדפת עלינו, שבה האירו/דולר מגיע לפסגה באלכסון מסיים סמוך ל-1.400 תתברר כשגויה. כתבנו ש"לפי חלוקה חלופית, שוורית יותר, האירו/דולר מצוי כעת בגל השלישי במסגרת מסע בן 5 גלים שהחל ב-1.2865. היעד השוורי הינו הארכת 161.8% של 1.2865-1.3680/1.3261 ב–1.4580." מסתבר שהחלוקה החלופית היתה הנכונה. בטווח הקרוב המחירים עשויים לבחון או אפילו לעבור מעט את 1.4281 אבל קרוב לוודאי שתהיה לאחר מכן ירידה גדולה, כנראה לאזור 1.3700-1.3800 (1.3700 הם 61.8% מ-1.3360-1.4281 ו-1.3830 הוא הגל הרביעי במגמה הקטנה יותר). מסע הטיפוס כולו של האירו/דולר מ-1.2458 הוא חשוד מכיוון שכל פסגה ותחתית חופפים. לפי אליוט, גלים חופפים מאפיינים תיקון. בנוסף, מדד העוצמה היחסית נמצא בטריטוריה של קנייה ביתר והוא בסטייה, כאשר השיאים התרחשו ב-2003 וב-2004. דוח COT האחרון מראה שפחות מ-20% מכל הפוזיציות הספקולטיביות הן שוריות. תופעה כזו התרחשה רק 5 פעמים מאז 1990 (כולל הפעם) ובכל פעם היא הובילה לתחתית משמעותית. השווקים יכולים להישאר קיצוניים זמן מה אבל יש הרבה עדויות שתומכות בהיפוך משמעותי בחודשים הקרובים. נחזור למבנה הגלים; אם מסע הטיפוס כולו מ-1.2458 הוא תיקון, את מה הוא מתקן? כפי שפירטנו בתחזיות שונות, הירידה מהפסגה של דצמבר 2004 ב-1.3666 היתה ירידה ברורה בת 5 גלים. ירידה זו עשויה להיות גל A בתיקון שטוח רב שנתי A-B-C . גלי B של תיקונים שטוחים בדרך כלל מחזירים 100% עד 138% מגל A (ומסתיימים מעל למקור של גל A). אם אכן מתהווה תיקון שטוח רב שנתי, אזי B שווה 138% של A ב-1.4441. מבנה מסע הטיפוס מ-1.1640 הוא תיקון מורכב W-X-Y. גל Y מ-1.2458 הוא זיגזג כפול. לסיכום, צפו לפחות לחזרה ל-1.3700-1.3800 בשבועות הקרובים עם פוטנציאל דובי ל-1.4500 אך ישנן עדויות חזקות לכך שהאירו/דולר מתקרב לפסגה משמעותית. עקבו אחרי הנתונים הטכניים היומיים כדי לקבל רעיונות מסחר תקפים.
 


מקור: dailyfx.com